סטרס, חרדה ופחד – מה ההבדל?

מהי הטעות הגדולה שאנחנו עושים עם אדם לחוץ – ואיך אפשר לתקן אותה?

יצא לכם לומר למישהו שנמצא בלחץ או בחרדה "תרגע".. או "תשחרר"..? 

האם זה באמת עזר לו..? האם הוא נרגע..?

כשאנחנו אומרים למישהו שנמצא בלחץ "תרגע", "שחרר", או "מה אתה עושה מזה סיפור?", אנחנו חושבים שאנחנו עוזרים לו להירגע.

אבל בפועל,

זה גורם לו להרגיש שלא מבינים אותו, או שלא רואים אותו..

שמבטלים את הרגשות שלו – וזה רק מגביר את המתח, הכעס והסטרס שהוא חווה.

בסדנאות של תקשורת מונעת הסלמה (De-escalation)  ומניעת אלימות שאני מעביר בארגונים רבים בארץ, במסגרת המרכז למניעת אלימות,  אני רואה שוב ושוב איך אנשים בטוחים שאם הם יגידו למישהו "די, תירגע", זה ימנע ממנו להיכנס לסערת רגשות.

כשהמוח שלנו מוצף בסטרס, אנחנו לא מחפשים פתרונות או הוראות.

אנחנו פשוט מחפשים חיבור, אמפתיה והכרה במה שאנחנו מרגישים.

סטרס, חרדה ופחד – מה ההבדל?

לפני שנבין איך סטרס משפיע על התקשורת שלנו, חשוב להבדיל בין שלושה מצבים רגשיים נפוצים – סטרס, חרדה ופחד.

שלושת המצבים האלה דומים, אבל ההבדלים ביניהם משמעותיים:

פחד – תגובה רגשית לגירוי ממשי ומיידי שנתפס כסכנה. לדוגמה, אם נעמוד מול כלב נובח שמראה סימני תוקפנות, נרגיש פחד. המוח שלנו מפעיל את מערכת "הילחם או ברח" כדי להתמודד עם האיום כאן ועכשיו.

חרדה – תגובה רגשית לאיום עתידי או מדומיין. בניגוד לפחד, החרדה לא קשורה לסכנה מיידית אלא לדאגה מפני מה שעלול לקרות. לדוגמה, אם יש לנו ראיון עבודה חשוב ואנחנו חוששים שלא נצליח, זו חרדה. היא מופעלת גם כשאנחנו "מריצים בראש" תרחישים שליליים על דברים שלא בהכרח יקרו.

לחץ (סטרס) – תגובה גופנית ונפשית ללחץ חיצוני שמופעל עלינו. סטרס יכול לנבוע מגורם ממשי (לדוגמה, עבודה בעומס גבוה) או נפשי (כמו ציפיות מעצמנו). סטרס הוא מצב שיכול להוביל לחרדה, במיוחד אם הוא ממושך. במילים אחרות, סטרס הוא מנגנון הישרדותי שמטרתו לעזור לנו להתמודד עם סכנות או עם אירועים מלחיצים.

מה אנחנו יכולים ללמוד מהטבע על התמודדות עם סטרס?

בעלי חיים בטבע חווים סטרס – אבל הם לא נתקעים בתוכו כמונו.
למשל, זברה שנתקפת על ידי טורף נכנסת מיד למצב הישרדותי. אבל ברגע שהסכנה חולפת, היא לא נשארת עם הסטרס:

מה שהיא עושה הוא – 

✔ רועדת כדי לשחרר את המתח מהשרירים.
✔ מתלקקת עם בני הלהקה שלה – כדי להרגיש ביטחון.
✔ חוזרת לשגרה במהירות – בלי "לחשוב על זה" שוב ושוב..

לעומת זאת,

אנחנו בני האדם לא משחררים סטרס כל כך מהר.

אנחנו "מעלים גירה" – מנתחים את האירוע, חוזרים אליו שוב ושוב במחשבות, צופים בעוד חדשות מלחיצות – וכך אנחנו מחזקים את מעגל הסטרס שלנו שוב ושוב.

כדי לפרוץ את המעגל הזה, אנחנו צריכים ללמוד לשחרר את הצורך בשליטה ולהשתמש בכלים מעשיים להפחתת סטרס – בדיוק כמו שבעלי החיים עושים.

ומה אנחנו עושים בדרך כלל,  כשמישהו לידנו חווה את אחד מהמצבים הרגשיים האלה?

כאשר מישהו לידנו חווה סטרס או חרדה, הוא מרגיש מוצף. אבל במקום להציע לו תמיכה, אנחנו לפעמים מגיבים באופן שרק מחמיר את התחושה שלו..

לדוג' – 

• אם נגיד לו "מה אתה בלחץ? שחרר!" – הוא יחווה חוסר הבנה וירגיש עוד יותר לבד.
• אם נבטל את הרגש שלו – הסטרס רק יגבר.
• אם ננסה לתת "פתרון מהיר" – הוא עלול להרגיש שאנחנו לא באמת מקשיבים לו.

חשוב להבין – 

המוח שלנו לא מבדיל בין סכנה פיזית (כמו טורף שמתקרב) לבין לחץ רגשי (כמו ויכוח, ביקורת או חדשות מלחיצות).

בכל פעם שמישהו  חווה  סטרס, הגוף שלו מגיב כאילו הוא נמצא במלחמה:

הדופק עולה..
השרירים נדרכים..
הנשימה הופכת שטחית ומהירה..
המוח עובר למצב של "הישרדות" – ולכן הוא לא פנוי להקשבה או לחשיבה רציונלית.

במצב כזה, אם נגיד לו "שחרר, אתה סתם מגזים" – הוא לא יוכל פשוט "לכבות" את הרגש.

להפך – הוא יחווה את זה כאיום נוסף ויגיב בעצמה גבוהה יותר.

מהי ולידציה ואיך היא יכולה לעזור לנו  לשפר את התקשורת שלנו עם הקרובים לנו (וגם תפחית אצלם סטרס..)?

ולידציה רגשית – היא אחד הכלים הכי חשובים לתקשורת בין אישית אפקטיבית, למניעת הסלמה ולהפחתת סטרס.

כשאנחנו במתח, אנחנו לא מחפשים שמישהו "יתקן" אותנו. אנחנו פשוט מחפשים שיראו אותנו.

זה בדיוק מה שולידציה רגשית (Validation) עושה:

✔ מכירה ברגש של האדם השני – בלי לשפוט, לבקר או להקטין אותו.
✔ יוצרת חיבור ואמון – וכשיש חיבור, המוח מרגיש בטוח יותר והמתח יורד.
✔ מאפשרת למוח לעבד את הסיטואציה ולהירגע בצורה טבעית.

רוצים ללמוד עוד על ולידציה ועל איך אתם יכולים לפתור קונפליקטים בזוגיות באמצעות ולידציה – לחצו כאן!

אז מה אתם יכולים לומר  במקום "תרגע" או תרגעי..?

אפשר לומר..

"אני מבין שזה ממש קשה לך."

"נשמע שאתה בלחץ, זה באמת לא פשוט."

"אני כאן איתך, איך אני יכול לעזור?"

ברגע שאנחנו נותנים לגיטימציה לרגשות של מישהו אחר, הוא לא צריך "להילחם" עליהם – וזה מה שמאפשר לו להירגע באמת.

לסיכום, 

אחד הגורמים המרכזיים לסטרס הוא הצורך בשליטה – הרצון שהמציאות והאנשים סביבנו יתנהגו בדיוק כפי שהיינו רוצים.

אבל,

כאשר אנחנו מבינים שהשלווה האמיתית תלויה בנו ולא במה שקורה סביבנו, אנחנו מפסיקים להילחם ברגשות של אחרים, מפסיקים לנסות "לכבות" רגשות של מתח או כעס – ופשוט מקבלים אותם, מה שמאפשר באמת להפחית את הסטרס ולשפר את התקשורת הבין אישית שלנו עם הסובבים.

אז בפעם הבאה שאתם רואים מישהו בלחץ – אל תגידו לו "תרגע". במקום זאת, תנו לו תחושה שהוא מובן, שאתם שם איתו.

נ.ב

מעוניינים ללמוד עוד כיצד לשפר את  התקשורת הבינאישית שלכם– לחצו כאן וקבלו פרטים על הסדנה המומלצת לתקשורת בינאישית של תום ברנע.

רוצים לקבל עוד כלים וטכניקות למניעת אלימות – היכנסו ללמוד על המרכז למניעת אלימות  – SVP – CENTER

רוצים לקבל עוד  כלים לשיפור החוסן האישי שלכם?

אני מזמין אתכם להצטרף לניוזלטר שלי "אימונים קצרצרים לפיתוח חוסן אישי" ולקבל בכל שבוע כלים מעשיים מעולם החוסן ומעולם התקשורת הבין אישית  – כלים שיכולים לשנות את מערכות היחסים שלכם לטובה!  – להצטרפות לניוזלטר – לחצו כאן!