5 אסטרטגיות פעולה לפיתוח וטיפוח של מרחבים בטוחים בארגון.
כלים ליישום – פרקטיקה תכל'ס!
- פיתוח גישה ניהולית אסרטיבית ואפקטיבית – מנהלים שרוצים לפתח ארגון בו העובדים משתפים פעולה האחד עם השני חייבים לאמץ גישה של מנהיגות בעלת גישת "מנצח – מנצח". מנצח/מנצח הוא הלך נפש והלך רוח של חיפוש תמידי אחר יתרונות משותפים בכל פעילות גומלין אנושית באשר היא. כשמגיעים לפתרון שמשמעותו "אני מנצח/אתה מנצח" יש לכל הצדדים תחושה טובה לגבי ההחלטה, והם מחויבים לתוכנית הפעולה. תרבות של מנצח/מנצח היא תרבות שרואה את הארגון כסוג של מפעל שיתופי ולא כזירת תחרות. גישת מנצח/מנצח מבוססת על הפרדיגמה שיש די והותר לכולם, שהצלחת אחד העובדים אינה באה על חשבונו של האחר. במסגרת "הסדנה לתקשורת בין אישית" לומדים כיצד לפתח גישה ניהולית אסרטיבית אפקטיבית.
- יצירת תרבות של מיידפולנס – במרוצת עשרות השנים האחרונות מתרבים המחקרים המתעדים את יתרונותיה של המדיטציה הקשובה ( mindfulness meditation) לבריאות הנפשית והגופנית. כשאנחנו קשובים אנו מתמקדים בכאן ועכשיו, חווים את החוויה ומרשים לעצמנו להרגיש כל רגש שעולה בנו. מנהלים יכולים להתחיל לאמץ תרגול של מיינדפולנס באופן יום יומי ( אפשר גם להתחיל בתרגול של חמש דקות) ניתן לדוג' – להתחיל כל פגישה ארגונית ב 60 שניות של מיינדפולנס. תרגול מדיטציה קשובה הוא פשוט , אבל יישומה כתרגול קבוע רחוק מלהיות פשוט. במסגרת סדנאות החוסן שלנו אנו מתרגלים קשיבות.
- תרגלו עם העובדים טכניקות של נשימות – ככלי להתמודדות עם מצבי לחץ, משבר, מצבי קונפליקט והצפה רגשית ( 4 – 6 נשימות לדקה, 10 – 15 שניות לכל נשימה.) תרגול טכניקה זו מכניס לעבודה את המערכת הפרא – סימפתטית – המערכת שמרגיעה את הגוף.
אחת הדרכים הטובות ביותר לעצב מיידפולנס בעבודה – היא תרגול של הקשבה פעילה יחד עם הקשבה אמפתית, עם חברי הצוות, הן בדיונים והן בפגישות אחד על אחד. הראו את תשומת הלב שלכם בעזרת שפת גופכם (הנהון, קשר עין, הבעות פנים, כיוון הלב ןעוד') והמתינו עם המשוב עד לאחר ששמעתם את דברי האחר עד הסוף. כאשר מדובר בשיחות אישיות ועמוקות יותר – מצאו מקום שקט שיאפשר לכם להתמקד כיאות.
- צמצום הסחות דעת – התחילו לזהות את מקור הסחות הדעת. שוחחו כצוות הנהלה ובדקו " מה עוצר בעדנו מלהיות במודעות קשובה?"
טקטיקות אפשריות: א. ניתן לייצר אזורי שקט בארגון.
ב. הימנעות מדיונים קבוצתיים בחללים פתוחים.
ג. הקצאת של פרקי זמן של 90 דקות לעבודה ללא הפרעות.
ד. הרחקת טלפונים ניידים ומחשבים ניידים מהפגישות (לדוג – מסכים כבויים.)
- עידוד יצירת קשרים אותנטיים וחיוביים – נמצא ע"פ מחקרים כי כאשר קיימת תחושת שייכות עמוקה של העובד לאנשים שעובדים איתו בצוות/בארגון – הוא עושה דברים חיוביים יותר למען העסק, דברים שבתנאים שונים לא היה עושה. עוד נמצא, שעובדים שהיה להם חבר טוב בעבודה היו מסוגלים להתמודד טוב יותר עם דחק שלילי, מאחר שלא היו לבדם ולא הרגישו בודדים. העבודה שיש לנו חברים טובים בעבודה קשורה לרמות גבוהות של שביעות רצון מהעבודה וכתוצאה מכך לשחיקה נמוכה יותר ולבריאות רבה יותר. אנשים רוצים להישאר במקום שבו כיף להם ובו הם נהנים מקשרים חברתיים חזקים.
חשוב לציין, שאפילו מפגשים רגעיים בין עמיתים לעבודה, כמו פטפוט קצר – אם הם חיוביים ומפרגנים, הם יכולים להגביר את הביצועיים בעבודה.
קשר עם אחרים עשוי להפחית את הסיכוי להפרעות הקשורות לדחק של תפקוד קרדיו – וסקולרי, ויסות אינסולין ומערכת חיסון. חוקרים הראו שהתנהגויות אכפתיות מעצימות את רמות האוקסיטוצין – הידוע גם "כהורמון האהבה" ומפחיתות את הורמון הקורטיזול (הורמון הסטרס – "הילחם או ברח".) למרבה הצער, החיים המודרניים מציבים בדרכנו מכשולים רבים לבניית קשרים חזקים. מערכות היחסים שלנו נעשות פחות אמיתיות – מפגשים וירטואליים וקבוצות וואטצאפ הולכים ומחליפים את הפגישות הממשיות. אנשים מבלים שעות ברשתות החברתיות ופחות באינטראקציות אותנטיות הכוללות תשומת לב רגשית והופכים מיום ליום להיות יותר בודדים ומדוכאים.
שני יסודות מפתח שאין להם תחליף בקשרים בריאים הם : אותנטיות וחיוביות.
אותנטיות = לא מזויף, אמיתי.
חיוביות = אדיבות ודאגה לרווחתו של האחר.
בקיצור – אנחנו במיטבנו כאשר אנחנו גם אותנטיים וגם חיוביים.
